קיוטו פואטיקה מיצב אמן- אריה קוץ

תצלומים דרורה שפיץ

אוצרת: אירית לוין

פתיחה 5 ינואר בשעה 19:30

 

בית האמנים ע”ש זריצקי,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

עבודותיה של דרורה שפיץ בתערוכה “קיוטו פואטיקה” בבית האמנים תל אביב הן מחווה להיבטים מתרבות יפן, כפי שהם משתקפים בגנים ובמקדשים הייחודיים הנמצאים בקיוטו. מרבית העבודות המוצגות בתערוכה נוצרו בחמש השנים האחרונות.

דרורה שפיץ מבקרת רבות ביפן ולוכדת במצלמתה פרטים מאסתטיקת הגנים היפניים, אסתטיקה שבה אין פרט אחד הניבט בנפרד אלא תמיד ביחסי גומלין לשאר הפרטים. כך מתקיימים שיח והתרחשות בין המרכיבים השונים בגן: אגמים, בריכות, ערוצים ואגני מים להיטהרות סמלית, משטחי חצץ, עצים, שיחים, פרחים, אזוב למיניו, גשרים, שבילים, סלעים, אבנים, פנסי אבן בשלל צורות וגדלים, מקדשים, ארמונות ואחוזות. המרכיבים הרבים בגן הם בבואה בזעיר אנפין של המורכבות האינסופית של הטבע.

האמנית חוזרת ופוקדת את אותם גנים בעונות הסתיו והאביב. כך מתאפשרות ראייה רחבה והתבוננות רעננה ומחודשת על הגן. בתצלומיה היא מתעדת במנעד רחב את יופייה של הצמחייה הקמלה בין הגשרים החבויים, ואת השתקפויות הצמחים והשמים במים.

דימויי סלעים מופיעים בעבודות בתוך צורה מעוגלת שבנויה משכבות רבות היוצרות תחושת תנועה וחיוניות. סלעים אחרים מופיעים בקומפוזיציה קשתית והם בעלי טקסטורה המזכירה מאובנים או חיות ימיות. “האבנים בגנים, בעיצוב שלהן, יוצרות תחושה של אבנים חיות. ישנן אבנים מודגשות העומדות להן לבד והופכות להיות חלק מהנוף, ואחרות שבהן נוצר דו שיח בין שתיים-שלוש אבנים”, אומרת דרורה שפיץ.

בתהליכי עבודתה האמנית מפרקת ומעבה שכבות צבע ויוצרת קומפוזיציות בעלות מרקמים חומריים עשירים. לעתים היא מצלמת אובייקטים המצויים בביתה, ומחברת אותם למרחב היצירתי כנדבך נוסף. עבודת הסינתזה היא מלאכת מחשבת – כעין קולאז’ שבו נשזרים צורות ודגמים, פעמים דינמיים ויצריים ופעמים אחרות מינימליסטים ומאופקים. צורת המעגל המופיעה בעבודותיה בהשראת האסתטיקה היפנית, אינה מעגל מושלם אלא בעלת חריגות או חוסר סימטריה. ספירלת הפרחים הלבנים בעבודה “בין האביב לקיץ”, ודימויי היין Yin)) והיאנג (Yang) בעבודה “קעור, קמור, קעור” והאינטגרציה בניהם, מרמזים שהכול בתנועה מתמדת ובמחזוריות.

דרורה שפיץ ואריה קוץ נפגשו בטכניון בשנות השבעים. היא ניהלה במשך שנים את המחלקה לצילום בפקולטה לארכיטקטורה לבינוי ערים והוא למד לתואר באדריכלות. השניים חולקים שפה משותפת לצורות ולחלל. המיצב שלו “גשר של נייר”, המוצג בחלל התערוכה, הוא מחווה לתערוכתה של דרורה שפיץ ומהווה גשר בין יפן לישראל. המיצב נוצר מגיליונות של תוכניות אדריכליות שקומטו, עוצבו ונערמו כסלעי גן יפני, כוסו בחצץ והם מבצבצים מתוכו. תוכניות אלה, המיועדות לבניית פרויקט קמפוס בצלאל החדש בירושלים, משותפות למשרד סנאאה טוקיו ולמשרד ניר קוץ אדריכלים ת”א.

אירית לוין, אוצרת

 (מודעה)