עבר לא מושלם מתמשך, גלריה אלפרד| Past Imperfect Continuous

עבר לא מושלם מתמשך 
תערוכה משותפת של  קשת בן עמי, שירה ברק וליטל רובינשטיין

“עבר לא מושלם מתמשך” היא תערוכה אמביציוזית. אהד זהבי האוצר מציג עבודות של שלוש אמניות מבטיחות כמיצב אחד, משתתף כיוצר בעבודת טקסט, ומנסח שאלה על טיבה של האמנות ומקומה של פרשנות. עבודות האמניות מוצגות כמיצב אחד, כך שזיהוי ספציפי של יוצרת כרוך בברור. הפרקטיס של הצגת עבודות אמנים ללא זיהוי שמי, ששב ונהיה שכיח,  נדמה כסוג אופנה בתערוכות בינוניות.  כאן הוא מהותי  לניסיון, שנשאר כתפאורה, פארודית ברמה מסוימת, להפוך את הגלריה לחלל סמי רליגיוזי, מקום בו מצויים כלים פולחניים ושרידים לריטואלים. כהכללה ניתן לומר שבאמנות דתית בעבר, יוצרים אינדיבידואלים מוכרים פחות. דוגמה בולטת היא  מרבית הקתדרלות הגדולות באירופה אך הדבר נכון למקדשים ברחבי העולם.

בביקורת שפרסמתי על תערוכת הבוגרים  של שנקר ב 2016 The Window – Shankar 2016. כתבתי על  שלוש האמניות שבלטו לטובה.  המשותף להן הוא משחקיות ביחס לאובייקטים, עשיה שיש בה שילוב של זיכרונות סוראליזם ופופ וקבלה מוחלטת של זמניות הקיום, הצד השני של מטבע הסגידה למוצר בחברה הצרכנית. יחד העבודות שלהן מציעות חדר פלאות נאה: על מדף ורוד בחלון הגלריה, הניבט לרחבה המוזנחת למדי שבחזיתה, עומדות עבודות קטנות של ליטל רובינשטיין . לצד ספל מרובה ידיות מעוטר בסימנים מיתיים – מיסטיים (מראה של ונוס, תלתן ועוד) , פסלים מינימליסטיים מיניאטוריים, עומד פסל קינטי ממברשות בקבוקים וחרוזי זכוכית כחולים נגד עין הרע . המברשות מפעילות שרשרת אסוציאציות מגלגלי תפילה טיבטיים ועד לספר תורה ורימונים בראשו.
שירה ברק יצרה את הפסלים  הבהירים מעץ, חמר וגבס  שנראים כמו כלי עינויים, או פולחן אכזר. תשובות ראשים, גלגלות עם חבלים עבים המגיעים לתקרה הגבוהה מרמזים על גופות אנושית דוויות שמועלות למולך זה או אחר.

סדרה של כלי עץ דמויי עדשות, ספק  מראות  מחזירי אור מדמה מה שנראה ככלים מתקדמים של תרבות עבר, סוג הכלים שיופיעו בטיעונים של מי שיטענו שבעבר ביקרו בכדור הארץ חוצנים שהביאו לכאן טכנולוגיות מתקדמות שאבדו והיוו בסיס לדתות השונות. גן יפני מוקטן  שיצרה קשת בן עמי מתגלה כמשחק מנהלים משובש.
שיבוש היא התחושה שמחלחלת בתערוכה. היא זולגת מבעד למוצגים שמדמים מזכרות תיירים, מוצגים ארכאולוגים, משחקי מנהלים, חלק מבולמוס החפצים שהתרבות מיצירת כידי להימלט מוודאות הסופיות האישית והקולקטיבית.

עבודות הטקסט
עבודות הטקסט בתערוכה מחזקות את ביקורת העודפות:  מאחורי דלת  שסוגרת ומנתקת חלק מהחלל  נשמעת עבודת סאונד לא ברורה בקולות המהוסים של האוצר והאמניות. משברי משפטים עולה דיון באמנות  שנותר בלתי ברור, הד לטענה העולה שוב ושוב לגבי דיונים באמנות, כמו גם לגבי דיונים תאולוגיים. יחד עם הדלת הנעולה ( מוטיב הגן הנעול הכנסייתי עולה מיד על הדעת) נוצר היגד שמחבר אמנות ודת ומיסטיקה.
“לפני המדף ” הסיפור הקצר שמחולק בגלריה  במקום טקסט פרשני מאכזב ומיותר. עם חילופי מגדר של המספר/מספרת, חילופי זמנים ומעברים נוסח זרם תודעה בין דימויים למחשבות, הטקסט מתנשף בניסיון להיות טקסט עכשווי אבל נדמה כגרסה חיוורת לטקסטים סוראליסטיים מוקדמים כמו “שירי מאלדורור” של לוטרמון “… כאותה מלכודת עכברים הפועלת ללא הפסקה, שהחיה הנלכדת בה שבה ומותחת אותה תמיד, והיא יכולה לתפוס לבדה עוד ועוד מכרסמים גם כשהיא מוסתרת מתחת לקש; ובייחוד, כפגישה מקרית, על שולחן הניתוחים, של מכונת-תפירה ומטרייה!” (בתרגום אילנה המרמן).

אוצר: אהד זהבי
באלפרד – מכון שיתופי לאמנות ולתרבות
כתובת הגלריה: סמטת שלוש 5, תל אביב

להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)

 סיור  מרתק  בציר האמנות החדש בתל – אביב, יערך  ב 25 ספטמבר בערב ויכלול  גם את הגלריות החדשות,  ראו מידע בעמודת הסיורים בבלוג.
לפרטים נוספים  כיתבו לכתובת: 

thewindowartsite@gmail.com

 עקבו אחרי  באינסטגרם

https://www.instagram.com/smadarsheffi/

Past Imperfect Continuous

Joint exhibition by Keshet Ben Ami, Shira Barak, and Lital Rubinstein

Past Imperfect Continuous is an ambitious exhibition. Curator Ohad Zehavi presents works by three emerging contemporary Israeli artists as a single installation, participates as an artist with his narrative text, and attempts to explore the relationship of art and its interpretation. Like backdrop scenery which is parodic on a certain level, the Alfred Gallery becomes a semi-religious space containing ceremonial objects and relics of rituals.

Seen together, the works propose a handsome “cabinet of wonders”: on a pink shelf in the gallery window are small works by Lital Rubinstein including a kinetic sculpture from bottle brushes and blue glass beads against the Evil Eye. The brushes generate rise to a series of associations, from Tibetan prayer wheels to the Torah scroll decorated with pomegranate shaped ornaments.
Shira Barak is showing sculptures of pale wood, clay and plaster that look like torture instruments or tools for a cruel ritual. The miniature Japanese garden created by Keshet Ben Ami turns out to be devoid of Zen qualities, and seems more like a corporate desktop gift.
Disruption is the overall sensation from the exhibition, filtering through the pieces that refer to souvenirs, archaeological finds, gifts for a CEO, part of the overwhelming number of objects manufactured by contemporary culture to disguise the finality of individual and collective life.
Zehavi’s text confirms the surplus critique: behind the door which closes off part of the space, detaching it from the rest, there is a muffled sound work featuring the hesitant voices of the curator and the artists. Fragments of a discussion on art echo the popular arguments that discussions on art are obscure.
“Facing the Shelf,” the short story distributed in the gallery instead of an interpretive text is disappointing and extraneous. It is a pale reflection of early Surrealist texts such as by the Comte de Lautréamont who described art as “beautiful as the chance meeting on a dissecting table of a sewing machine and an umbrella,” or Rimbaud’s poetry.

Curator: Ohad Zehavi
Alfred I Cooperative Institute for Art and Culture
Simtat Chelouche 5, Tel Aviv

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about the next upcoming Art tour, September 25 at 17:30 (including  new galleries)   please write
thewindowartsite@gmail.com

Follow me on Instagram:

http://www.instagram.com/smadarsheffi/